השבת, בבית הכנסת שלנו "עץ חיים" ערכנו קידוש "ירוק"- קידוש שבו מתחשבים בסביבה:

הבאנו והחזרנו כלים רב פעמיים מהבית, השתמשנו בכוסות שאפשר לשלוח לקומפוסט בבקבוקים שאפשר לשלוח למיחזור.

גב' ברטה בריל, חברת קהילה ואומנית- הכינה "פרחים" מדהימים לשולחנות מחומרים שהיו הולכים אחרת לזבל...

ועדת הקידושים טרחה סביב אנשי הקהילה כך שכל אחד ואחד מהקהילה הביא משהו לקידוש משותף.

התגובות שקיבלנו היו מדהימות:

- לא חשבנו שיכול להיות כל כך יפה...

- אני לא האמנתי בדבר "הירוק" הזה... אבל זה היה גם ממש "רגיל"

- זה כמו פעם, שלכל קידוש כל אחד הביא משלו, ולא הכל קנוי....

- בחו"ל הפרדנו פסולת לפי חוק, פה זה כל כך נזיל, אנחנו לא ממש מתאמצים, טוב לראות שאפשר אחרת.

נעם, מדריכת איכות הסביבה בשרות לאומי בחדרה, שייכת לקהילה בבית שמש ודיברה בקידוש:

במסגרת השרות אני מספרת כמה חשובה הפרדת פסולת

כי מעבר לרעלים המסוכנים שיוצאים מהפסולת, ההטמנה לוקחת המון מקום.

באחד השיעורים קרה לי מקרה שילד בכיתה ד' אמר לי "אז הזבל יותר גרוע מהערבים" - הוא דיבר על זה שזבל לוקח לנו עוד ועוד מהאדמה היקרה שלנו.

ושנאלץ לפנות שטח בשביל הזבל...

וזה יותר גרוע מהמלחמה עם הערבים...

זה עורר אותי למחשבות שונות, בין היתר ש"איכות הסביבה" היא לא ערך רק בפני עצמו - אלא חלק מהרבה ערכים אחרים, מקדושת הארץ, ציונות, בין אדם לחברו וכו'...

לדוגמא בסיפור על המסקל מסופר על:

איש אחד שסיקל אבנים משדהו לשביל שליד, עבר שם חסיד ושאל אותו-

למה אתה מעביר דברים ממקום שהוא לא שלך למקום שהוא שלך?

צחק לו האיש - זה השדה שלי - השביל הוא לא שלי!

אחרי כמה שנים, יורד האיש מנכסיו, עובר בשביל, נתקל באבנים שהוא זרק לשם ומבין.

זה מה שקורה היום לרוב האנשים שאומרים (nimby -(Not In My Back Yard לא בחצר האחורית שלי - אנשים מוכנים להיות ירוקים - אבל לא באופן אישי...

אף אחד לא רוצה מפעל להפרדת פסולת בעיר שלו ואנחנו לא יודעים את זה אבל כבר כמעט אין לנו מקום בארץ לכל הזבל שלנו ובקרוב מחירי הארנונה יעלו מאוד בגלל העלויות מהיטל ההטמנה...

איכות הסביבה נפגמת כל פעם רק קצת אבל הנזק הוא מצטבר...

ואנחנו? אנחנו כמו אותה צפרדע במחבת- בהתחלה המים סביבה קרים אלא שכל כמה זמן מחממים את המים במעלה אחת והצפרדע בגלל הדם הקר שלה לא מרגישה את זה.

היא יכולה להרגיש רק הפרשי טמפרטורת - היא לא קופצת מהמים, אלא מתחממת עד כדי כוויה, אפילו עד מוות.

כי כל פעם - זה לא נורא כל כך...

כך גם אנחנו - מקבלים כל פעם רק קצת הרעה בתנאי חיינו... ולא מגיבים...

אני שמחה שזכיתי להיות חלק מקהילה שברשות הרבים שלה - יוצרת שינוי -

בבית הכנסת ששייך לכולנו - אנחנו עושים שינוי.

חושבים עולמי ופועלים מקומי.

כי רק כך אפשר להביא לתיקון עולם

• לקביעת מפגש והיכרות עם איכות הסביבה בית שמש

אתן מוזמנות בשמחה לפנות אל אפרת כהן פלאם 0525665364

• סיירת לאיכות הסביבה באריאל

27/2- בשעה 10:00-11:30

הרשמה טלפונית או בהודעה אצל יונית 052-6070244

בואי להיות חלק ממערך הסברה והדרכה בפרוייקט איכות הסביבה!